
דחייה כואבת, אבל היא לא פסק דין עליכם. שלושה דברים לעשות אחרי כל תשובה שלילית.
קודם כול, פרופורציות
על כל משרה מתמודדים עשרות ולפעמים מאות אנשים, וההחלטה מושפעת מאינספור גורמים שאין לכם שליטה עליהם: מועמד פנימי, שינוי תקציב, כימיה אישית של מישהו אחר. דחייה אומרת שהפעם זה לא הסתדר, לא שאתם לא טובים. ההבחנה הזו היא לא סיסמה, היא תנאי להמשיך לתפקד בחיפוש.
בקשו משוב, בלי להתווכח
מייל קצר ומנומס: "תודה על התהליך. אשמח לשמוע מה הכריע את הכף, כדי שאוכל להשתפר". לא כולם יענו, אבל מי שיענה נותן לכם זהב. ומה שלא עושים: להתווכח עם ההחלטה. המטרה היא ללמוד, לא לערער.
תחקיר עצמי קצר
בעודו טרי, כתבו לעצמכם: אילו שאלות הפתיעו אתכם? איפה הרגשתם חזקים? מה הייתם עונים אחרת? שלושה ראיונות עם תחקיר כזה שווים קורס שלם בראיונות. דפוס שחוזר, למשל תמיד ליפול על אותה שאלה, הוא מתנה: עכשיו יודעים על מה לעבוד.
והדלת לא נסגרה
מי שהגיע לשלבים מתקדמים, החברה כבר ראתה בו פוטנציאל. כתבו שאתם שמחים להישאר בקשר לתפקידים עתידיים. מועמדים רבים מתקבלים למשרה אחרת באותה חברה חודשים אחרי דחייה, פשוט כי נשארו בתודעה בצורה חיובית.
רוצים להתחיל את הצעד הבא שלכם?
אפשר למלא את מבדק הקריירה החינמי, או לקבוע שיחת היכרות במתנה.


